סיכום הרצאתו של מאמן כושר קבוצת מנצ’סטר יונייטד – טוני סטרדוויק

סיכום הרצאתו של מאמן כושר קבוצת מנצ’סטר יונייטד – טוני סטרדוויק

 

במהלך הרצאתו חלק המאמן מניסיונו העשיר ופירט בנוגע למה לדעתו הופך מועדון כדורגל למוצלח, מהם עקרונות האימון התורמים להצלחה זו ואף הציג דוגמאות של ספרות מדעית (מחקרים) המספקות כיווני חשיבה עתידיים. עיקרי דבריו מובאים להלן ובסופם המלצות שלי בעקבות הרצאתו.

 

מה הופך מועדון למצליח?

  1. אווירה של מצוינות. מנטליות של הצלחה בכל דבר: אימון, תרגול, משחק, וכו’.
  2. חזון. השקעה בפיתוח דור העתיד.
  3. הנהגה חזקה. צוות מוביל מגובש ומקצועי.
  4. תמיכה בשחקנים. העסקת סגל התומך בשחקנים בהיבטים מקצועיים רבים: כושר, תזונה, פיזיותרפיה, טכניקה וכו’.
  5. הכנת אימונים אישיים ומותאמים לכל שחקן. לכל שחקן יש חוזקות שונות וכל תפקיד דורש מוכנות מסוג אחר (לדוגמא, שחקן פותח צריך לנוח ולדאוג להישמר מפציעות. הוא זקוק ליותר התאוששות, אך מצד שני צריך לשמור על הביצועים שלו).
  6. איסוף נתונים וקבלת החלטות על פי מידע מדויק. איסוף מידע על כל שחקן באמצעות GPS. מה כל שחקן עשה בכל רגע נתון: מרחק, מהירות, חישוב עצימות אימון, וכו’. הסגל המקצועי קובע את אימונו של כל שחקן לפי נתונים אלו.

man_utd_fc_-svg

עקרונות אימון

 

  1. השחקנים מחולקים ל-3 קבוצות: סגל ראשון, מחליפים ולא משחקים (בעיקר דור העתיד). לכל קבוצה אינטנסיביות אימונים שונה.
  2. אימונים קצרים השמים דגש על עצימות גבוהה ונפח נמוך.
  3. יש למנוע מצבים בהם שחקנים סובלים מדעיכה מגורמים שונים (אימון יתר, פציעות, וכו’).
  4. שימת דגש חזק על איסוף אינפורמציה ובניית אימונים לפיה. מידע מדויק מאפשר לחזק כל שחקן בחולשותיו הספציפיות. כמו כן, איסוף נתונים מאפשר מניעת פציעות כתוצאה ממעקב אחר נפח המשחקים והאימונים של כל שחקן, וזיהוי חוזקות וחולשות מדויק יותר.
  5. אימוני כוח (סקוואט / דדליפט / בנצ’ פרס / פאוור קלין / פאוור סנאצ’) כהכנה לפני עונה אינטנסיבית. במהלך העונה מחליפים ולא משחקים מתאמנים חזק, שחקני הרכב מורידים מעט אימונים. אימוני הכוח שלהם מבוצעים במסגרת אימוני מניעת פציעות ואימוני שיקום והתאוששות. שחקנים שלא משחקים מתאמנים חזק ובצורה מבוקרת, בזמן שחקני הרכב שנפצעו יקבלו תרגילי שיקום והתאוששות.
  6. מניעת אימון יתר – בדיקה לכל שחקן כמה ק”מ ביצע וכמה אימפקט יש על הרגליים.
  7. מניעת טעויות נפוצות, יותר מדי ווליום / עצימות לא גבוהה ו/או חוסר התאוששות.
  8. בניית סולם עצימות אימון לפי VO2 MAX. המדדים מוגדרים:  LOW מתחת ל 85%, MID עד 95%, HIGH מעל 95%.
  9. דוגמא לסדר אימונים נכון: משחק-מנוחה-אימון קל-אימון עצים-אימון קל-מנוחה-משחק. רצוי שיהיו 3 ימי מנוחה רציפים לפני כל משחק.
  10. תכנית שיקום וחזרה מפציעה מובנית, הכוללת מעקב צמוד ותכנון מדויק מרגע הפציעה ועד חזרה לכשירות מלאה.
  11. דגש על שיקום והתאוששות ממשחק הכולל קרח, עיסויים ואימוני כוח להזרמת דם. יום אחרי משחק מנוחה מוחלטת.
  12. שאלה מנחה: האם אנו מכינים את השחקנים בצורה הטובה ביותר למשחק?

 

מאפייני האימונים בעונת 99′ בה זכתה הקבוצה בטריפל

 

    1. אימונים עצימים עם דגש על כוח מתפרץ.
    2. התאוששות מלאה לאחר משחקים ומניעת אימון יתר.
    3. כל התרגילים באימונים היו מדמי משחק – אין סתם ריצות!
    4. קונדישנינג הוא חלק אינטגרלי מהאימון (כמו בסרטון בו רואים תרגיל של מסירה וספרינט לסוף הטור, ותרגול התקפה מתפרצת בפחות מ-7 שניות וספרינט חזרה לנקודת המוצא. זה מאפשר אימון עצים, ספרינט בהתפוצצות ואז מנוחה קצרה וחזרה).
    5. אימוני קונדישנינג וספרינטים גם בהתאוששות מלאה של 50 שניות וגם עם מנוחה קצרה של 10 שניות.

45160

מחקרים

 

  1. הוצגו מחקרים המראים שאפילו כשנפח האימון הורד (בעד 65%) ביצועי השחקנים נשמרו. זה שקול להפחתת האימונים לחצי ומראה שאנו יכולים להתאמן רק פעמיים בשבוע ועדיין לשפר ביצועים.
  2. הוצגו מחקרים המראים שבמהלך מחצית המשחק השנייה ירדו ביצועי השחקנים במקביל לירידה משמעותית בריכוז הגלוקוזה והמלחים בדמם. פה נכנס הגייטורייד המשמש דרך יעילה להחזרת גלוקוזה ומלחים במהירות.

 

שאלה שנשאלה במהלך ההרצאה

שאלה: מה הפך את רונאלדו לשחקן מעולה?

תשובה:  אימון אינטנסיבי, מצוינות ושאיפה בלתי נגמרת להשתפר. אחרי כל אימון הוא היה נשאר להתאמן לבד עוד 45 דק’ על חולשותיו! לכן חשוב שכל מאמן ינחיל לשחקניו את החשיבות של השקעה והתמדה מעבר לשעות האימונים. כמו בספרו של מלקולם גלדוול מצוינים. כדי להפוך למקצוען בתחום יש צורך ב10,000 שעות של השקעה. שעות האימון הפורמלי לבדן לא יהפכו שחקן לטוב ביותר.

 

המלצות שלי

  1. מתן דוגמא אישית.
  2. עידוד, תמיכה וחינוך למצוינות ומשמעת עצמית גבוהה בכל דבר.
  3. איסוף נתונים וניהול מערך מידע על כל שחקן בקטגוריות שונות: כוח, מהירות, זריזות, מחויבות, וכו’. על פי נתונים אלו:
    1. סימון 2 אזורי חולשה וחוזקה של כל שחקן והתאמת אימוניו ויעדיו לפי נתונים אלו.
    2. פיתוח אימוני עמידות לפציעות וסיבולת אישיים.
    3. תיעוד פציעות, כולל רקע ומסלול החלמה.
  4. חלוקת הקבוצה ל-3 קטגוריות והתאמת עומס וסוג האימונים על פי קבוצות אלו. החלוקה:
    1. שחקני הרכב
    2. מחליפים ברמת כשירות של משחק
    3. מחליפים שאינם ברמת כשירות של משחק
  5. הטמעת אימוני כוח עצימים כחלק אינטגרלי מתכנית האימונים.
  6. לדאוג לקבוע אימונים לפי לוח זמני המשחקים. דגש על מנוחה ראויה בזמן המתאים.
  7. הטמעת אימונים פונקציונאליים וקונדישנינג פונקציונלי המשפרים קונדישנינג וטכניקה בו זמנית.
  8. גייטורייד (או משקאות ספורט אחרים).

 

וידאו של אימון מעשי פונקציונלי, מאמצעו בעצימות גבוהה:

 

 

קריאת המשך מומלצת:

מצוינים, מאת מלקולם גלדוול

13221489_10154254055317372_53648024541383822683_nלקביעת פגישת ייעוץ ואימונים אישיים השאר פרטים כאן

טלפון :  054-4567217
מייל : ran1cohen1@gmail.com

 


Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *